עזרים לגיל השלישי
מכירים את זה שהילד של השכן מלמטה צועק לעברכם “היי סבא’לה, צריך עזרה עם השקיות?” אני מכיר את זה טוב, טוב. ברוך השם אני עדיין עושה את הקניות בשוק בעצמי, אבל בפעמים הראשונות ששמעתי את הקריאה הזו ממש נפגעתי. מה אתה קורה לי סבאל’ה? למה אתה חושב שאני צריך עזרה? אני נראה לך כמו זקן בכלל?
אבל כמו הנהר שהמים בו עוברים וחולפים בדרך לים כך התחלתי להבין שהבן הנחמד של השכן בכלל לא מתכוון לפגוע ושכוונתו תמימה וטובה ובעיקר הבנתי שהמחווה הקטנה הזו (בשבילו…) היא עזרה ענקית בשבילי.
ככה גם התחילה “מערכת היחסים” ביני לבין עזרים לגיל השלישי כשביתי צביה ניגשה אלי יום אחד ואמרה לי שהגיע הזמן שאתקין מעקה במסדרון מיד השבתי לה שאין צורך, אמנם כבר נפלתי שלוש פעמים במסדרון הארור הזה אבל אני לא איזה זקן שיתחיל להישען על מעקות! לקח כמה חודשים, שכנועים רבים ועוד שתי נפילות כדי שאשתכנע ואתקין מעקה והפלא ופלא בשנים האחרונות לא נפלתי (טפו, טפו, טפו. חמסה, חמסה) במסדרון היפה הזה אפילו פעם אחת.
התחלתי להבין שהבריאות מעל הכל או כמו שאני אוהב לחשוב על זה – כל עזר כזה שהתקנתי בבית, בין אם זה שטיחון נצמד במקלחת או כפתור מצוקה בכל חדר או אפילו שינויים שעשיתי בתאורה כך שאראה טוב יותר – נותנים לי זמן התרוצצויות עם הנכדים ולא זמן מיטה וכאבים בבית חולים.
עם כל שנה שעוברת ושינוי גופני (ומגבלות, לא עלינו) שנוסף השלמתי עם חפצים שנוספו בבית, ולא רק השלמתי, אלא שהתחלתי לאהוב, המעקה מהפסקה השלישית? חתיכת קורה מעוצבת שמצאתי בחנות ענתיקות בשוק הפשפשים ועיצבתי למעקה. השטיחון לאמבטיה? בעזרת הנכד שי מצאתי במחשב שטיחון באיכות עולמית עם הציור האהוב עלי (הצעקה של פיקאסו) מודפס עליו גם על המעלון שיסייע לי לעלות עד הקומה השלישית עם הקניות מהשוק – בעצם זה הבן של השכן שמעלה אותם – שהותקן רק לפני שנתיים, לא התפשרתי עד שמצאתי את המושב הנוח ביותר כך שכל טיול במעלה או מורד המדרגות יהיה מפנק ומרגיע.
לסיכומו של עניין חברים יקרים, רובנו באותה הסירה, ככל שמתקדם הגיל נהיה קשה יותר ויותר להכניס שינויים לחיים אך מנסיוני ישנם מקרים ששינויים כאלה תורמים לשיפור מיידי של חיינו ובעקבות כך של כל הסובבים ואוהבים אותנו, שמעו לעצה ממני, כשהשכן מלמטה צועק לכם “סבאל’ה” הטו אוזן, עטו חיוך, וענו בשפתם “בטח, גבר!”
שלכם
צביקל’ה
